<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ז</h1>
<h2>דף סב:</h2>
ועליהם בכל העולם כלו כל ישראל מתאבלים מדי שנה בשנה עד ל"ג בעומר, ונהגו שלא לקדש ושלא לכנוס ממנהג אבלות לא מחמת איסור, ומיהו אם קפץ וכנס אין קונסין אותו ואם נשאל לו אין מתירין, וכן כתב רש"י ז"ל בספר איסור והיתר שלו.
<h2>דף צו:</h2>
מה ששנינו סוף פרק האשה רבה, שמע רבי יוחנן איקפד, על לגבי רבי אמי ורב אסי, אמרו לו לא כך היו מעשה בבית הכנסת של טבריא בנגר שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו בו רבי אלעזר ורבי יוסי עד שקרעו ספר תורה בחמתן, קרעו ס"ד, אלא עד שנקרע. והיה שם רבי יוסי בן קיסמא אמר, תמה אני אם לא יהיה בית הכנסת זה בית ע"ז. והיה נראה שהוא המקום הנרשם היום שהיה שם עבודה זרה, והוא ברגל ההר צפוני לציון רבי ירמיה כמטחוי קשת כנגד מעון, עוד היום הערלים טועים בבוא צרה להם שם, סבורים זהו מקומן.
